העיתון הבריטי הכלכלי "אקונומיסט" פרסם אמש (ו') מאמר שלפיו גם אם ישראל תנצח במערכה,היא תפסיד בדעת הקהל העולמית.
ה"אקונמומיסט" מציג את ישראל כמדינה מצליחה ביותר במזרח התיכון.
כמוכן, היא נחשבת כדמוקרטיה היחידה באזור, וכן,היא מהווה מוקד של חדשנות, יזמות ויצירתיות.
בנוסף, נהנית ישראל מעליונות מוחלטת בכוח אש בלחימה בעזה.
מרבית הציבור הישראלי מאוחד מאחורי החיילים, ומדינת-ישראל זוכה לתמיכה איתנה מצד הקונגרס האמריקאי אשר אישר לאחרונה תוכנית סיוע להקמת "כיפות ברזל" נוספות.
אך, עם זאת, למרות שישראל מנצחת בקרב, היא מתקשה במלחמה על דעת הקהל העולמית.
יש לכך חשיבות בין השאר מכיוון שישראל היא מדינת מסחר קוסמופוליטית ששואבת את בטחונה מבעלת בריתה האמריקאית.
וכן, היא נתפסת כ"צד החזק" בעימות מול ארגוני הטרור ,אשר הרגילה את העולם לסטנדרטים גבוהים בנושא לחימה.
כלומר: למרות אכזריותו הרבה של החמאס ,עדיין הרס של בניינים בשכנות סג'עייה בעזה או תמונות שדל ילדים הרוגים משפיעים יותר מטיל שפוגע בבניין באשקלון, או במכונית בקריית-גת.
אני מסכים שהדבר אינו צודק ,אך זוהי המציאות האומללה.
העובדה שהעולם רואה בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה כשטחים כבושים (למרות שישראל לא שולטת בהם דה-פקטו),מוביל לכך שהרבה אירופים רואים בישראל כמדינה קולניאליסטית ,וגם התמיכה בתוך ארצות-הברית הולכת ונשחקת עם הזמן.
העיתון מקבל את עמדתה של ישראל כי מדובר בביקורת לא מוצדקת הנובעת מסממנים אנטישמיים ,אך על מדינת-ישראל להתמודד עם ביקורת זו ולהגיב לה בהתאם (ולא לשחק על חצי-מגרש).
כמוכן, טוען ה"אקונומיסט" כי על ישראל והפלסטינים לאמץ את פתרון שתי המדינות שכו אחרת ימצאו עצמם שני העמים תחת מדינה אחת שלא ברור למי היא שייכת.
דבר זה עלול להוביל לשתי תוצאות שאף-אחת מהן אינה טובה לישראל:
1: תוקם מדינה דמוקרטית בה היהודים ייהפכו למיעוט בשל שיעורי הפריון הגבוהים של הערבים.
2: ישראל תתפס כמדינה כובשת אשר מתעלמת לחלוטין מזכויותיו הטבעיות של העם הפלסטיני.
לכן ,צריך במקביל למישור הצבאי לפנות למישור המדיני ,וזאת כדי לנסות להגיע להסכמות עם גופים בינלאומיים בדבר סיום הלחימה ופירוז הרצועה מנשק ולכפות זאת על חמאס.
כך תוכל להפיק ישראל דיוודנדים כבדים ממבצע זה.
אני בלוגר וכותב באתרים שונים כגון: "פרשן","NEWS1 ", "יו-פוסט", ועוד. וכן אני סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.